רבים תוהים האם אכן בדיקת הפוליגרף קבילה בבית המשפט. מדובר בסוגייה המתפרשת הרבה מעבר לדיון הציבורי. גם בספירה המשפטית קבילותה של בדיקה זו נתונה לוויכוחים ערים. עם זאת, ישנם מספר תחומים בהם נעשה שימוש תכוף בבדיקות פוליגרף. כאן, נסקור כמה מהנפוצים שבהם.
דיני משפחה
בהליכים מעולמות דיני המשפחה ובעיקר כשזה מגיע לגירושין וסכסוכים משפחתיים ברבנות, בדיקות פוליגרף ממלאות תפקיד קריטי על מנת לבסס את אמינות הצדדים. כך למשל, יכולה בדיקה זו ליישב ויכוחים סביב האשמות בבגידה או הסתרת נכסים. הפוליגרף אינו מהווה ראייה מוחצת, אך יכול לספק תימוכין ותובנות נוספות שיסייעו לבית המשפט להעריך את אמינות הצדדים המעורבים.
במשפט האזרחי והמסחרי
בדיקות פוליגרף משמשות לעתים קרובות בסכסוכים בין בעלי עסקים ובין מעסיקים לעובדים. מעסיקים עשויים להשתמש בבדיקות פוליגרף כדי לחקור האשמות של גניבה, הונאה או התנהגות בלתי הולמת. בסכסוכים חוזיים, בהם צד אחד טוען להפרת חוזה או מצג שווא, תוצאות הפוליגרף יכולות לספק ראיות תומכות חשובות.
דיוני הארכת מעצר
בדיקות פוליגרף יכולות לסייע לרשויות אכיפת החוק להעריך את אמיתות הצהרותיו של חשוד במקרים מסוימים. גם כאן חשוב להבהיר כי תוצאות הבדיקה לעולם לא ישמשו כראייה יחידה על מנת לבסס החלטה בעניין זה.
נכון להיום, אין חקיקה סדורה במשפט הישראלי המבססת את קבילותה של בדיקת הפוליגרף. ברוב המקרים ככולם, בית המשפט יראה בתוצאות אלו כחומר נוסף שיש להתחשב בו. על פי הלכת ביאזי המשמשת קו מנחה נפוץ בהליכים אלו, יתקבלו תוצאות הבדיקה אך ורק ככל שאלו יתקבלו על ידי שני הצדדים. כפי שניתן לראות, השימוש בבדיקה זו נפוץ כיום בהליכים שונים ומסייע לשופטים לקבל החלטות לצד חומר ראייתי נוסף בלבד.
*מקור: דין הפוליגרף כבדיקה וכראיה, אברהם זגורי והשופט אסף זנורי